כל מה שחשוב לדעת על הסכם האופציות שלכם
מזל טוב! קיבלת אופציות. יחד איתן קיבלת מכתב בו מתוארים התנאים בהם ניתנו האופציות – שגם ישפיעו בסופו של דבר על התגמול שלך ביום האקזיט המיוחל. אבל רגע – הניסוח של מסמך הענקת האופציות נראה לך כמו כתב חרטומים שצריך לפענח? אנחנו כאן בשביל לעזור לך להבין את כל מה שחשוב. בואו נעשה סדר.
אז בדרך כלל, המכתב – שידוע בשמות Grant Letter, כתב הענקה או הסכם אופציות שיכיל את המידע – ויראה כך:

יכולות להיות וריאציות שונות של המכתב, אבל החלקים המרכזיים יחזרו על עצמם והנה הרכיבים שהכי חשוב להבין במסמך הזה בנוגע למענק שקיבלת (אל דאגה, מיד נסביר מה אומר כל אחד מהם):
- כמות אופציות: 50,000
- מחיר מימוש לאופציה: $1
- תקופת הבשלה: 4 שנים
מחיר מימוש (Exercise Price or Strike Price):
זהו מחיר מוסכם מראש אשר ישולם בעתיד על מנת להפוך כל אופציה למניה בעת המימוש שלה.
עלות המימוש שתשלמו תקבע לפי מכפלת מחיר המימוש בכמות האופציות (במכתב: Total Number of Options Granted). כלומר, מחיר המימוש של כלל האופציות שהוענקו לך.

בדוגמה שלנו עלות המימוש של 50 אלף אופציות במחיר מימוש של דולר אחד למניה תהיה 50 אלף דולר.
שימו לב, לכמות האופציות שקיבלתם בפני עצמה אין משמעות – המשמעות נגזרת ממחיר המימוש לאופציה.
כלומר – לאותה כמות אופציות בחברות שונות תהיה עלות מימוש שונה.
עלות המימוש של 50 אלף אופציות במחיר מימוש של דולר אחד תהיה כאמור 50 אלף דולר. אך במחיר מימוש של 5 דולר למניה, עלות המימוש תהיה 250 אלף דולר (50 אלף אופציות כפול 5 דולר מחיר מימוש למניה).

שימו לב – בעת הענקת האופציות אתם לא נדרשים לשלם דבר. עלות המימוש תשפיע על הסכום שתדרשו לשלם כשתעזבו את החברה ותחליטו לממש את האופציות שלכם או באירוע של אקזיט כשאתם עוד מועסקים בחברה. תוכלו לקרוא על כך עוד במדריך המקיף שפירסמנו על אופציות לעובדים שעוזבים סטארטאפים.
תקופת הבשלה (Vesting Period)
המונח הבא שמופיע ב-Grant Letter הוא תקופת ההבשלה, כלומר Vesting Period. הכוונה היא למנגנון המעניק לעובדים מספר גדל והולך של אופציות לאורך תקופה – כלומר האופציות עוברות לרשות העובד.ת בהדרגה, על מנת שיהיה להם אינטרס לתרום לבניית החברה ולהצלחתה לאורך זמן. לרוב, תקופות הבשלה נמשכות ארבע שנים. בתום תקופת ההבשלה, העובד מקבל זכאות לכל האופציות. אופציות שלא הבשילו חוזרות לחברה כשהעובד עוזב.
ועכשיו נסביר יותר בפירוט:
אופציות נועדו לרתום את העובדים כדי שהם ירוויחו באמצעותן כשהחברה תצליח.
כלומר ככל שהשווי של מניית החברה עולה – העובדים ירוויחו יותר.
אבל אם העובדים יקבלו את כל האופציות בבת אחת ביום בו הם מצטרפים – הם עלולים לעזוב את החברה מהר (ולעבור לחברה אחרת שתעניק להם חבילת אופציות). לכן, ככל שהעובדים נשארים יותר זמן בחברה הם זכאים ליותר אופציות שהבשילו. אם עובד.ת עוזב.ת לפני תום תקופת ההבשלה – הם יוכלו לממש רק את החלק היחסי של האופציות שלהן שכבר הבשילו, ויתר האופציות יחזרו לחברה.
לרוב חבילות האופציות יש Cliff.
הכוונה היא נקודת הזמן הראשונה בה מבשילות האופציות.
המשמעות היא שעד אותה נקודת זמן – לרוב כעבור שנה ממועד הענקת האופציות – לא יבשילו אופציות.
כלומר, אם תעזבו לפני שיגיע ה-Cliff לא תהיו זכאים לממש אף אופציה.
אחרי ה-Cliff האופציות יתחילו להבשיל בכל חודש או רבעון – לפי הפירוט שמופיע ב-Grant Letter שקיבלתם.
בואו נחזור לדוגמה שלנו ונראה איך נראית ההבשלה לאורך זמן:

ביום בו קיבלתם את המענק – כמות האופציות שהבשילו היא אפס, והיא תשאר כזו עד ה-Cliff שיגיע בתום השנה הראשונה. ואז, בתום השנה הראשונה מתוך מענק של חמישים אלף אופציות שמבשילות לאורך 4 שנים – יבשילו רבע מהן, כלומר 12.5 אלף אופציות. לאחר מכן בכל רבעון או שנה יבשיל החלק היחסי, למשל, כעבור שנתיים יבשילו מחצית מהאופציות – 25 אלף.
סעיף 102
שווה לבדוק: לרוב יהיה כתוב ב-Grant Letter האם האופציות הוענקו תחת סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (Approved 102 Option). לסעיף הזה תהיה השפעה על שיעור המס שתשלמו עבור האופציות שלכם במקרה של אקזיט (אירוע נזילות). בגדול, על אופציות שניתנו תחת סעיף 102 ועומדות בתנאים שהוא מגדיר (ניתן לקרוא עליהם כאן בפוסט בנושא), תשלמו באירוע נזילות מס רווח הון בשיעור של 25%, הנמוך משמעותית ממס פירותי אשר אותו משלמים על שכר (אשר אצל סטארטאפיסטים יכול להגיע גם ל-50%).
אנחנו מקווים שהצלחנו להפוך את ה-Grant Letter שלכם והמושגים שמופיעים בו לברורים יותר.
אם יש לכם שאלות נוספות – נשמח לענות, וכמובן שאתם מוזמנים להשתמש בתכנים וכלים נוספים שהכנו עבורכם.